|
הפרופסור Roger A. Nicoll, נוירולוג מאוניברסיטת קליפורניה והפרופסור
לפסיכיאטריה מאוניברסיטת מרילנד, Bradley
E. Alger, פרסמו כתבה תחת הכותרת The Brain's Own Marijuana. הכתבה התפרסמה בירחון סיינטיפיק אמריקה מדצמבר 2004. בכתבה
מתארים השניים את המריחואנה והשפעותיה רבות הפנים. "יש כאלה", הם כותבים,
"שאזכור שמה באוזניהם מעלה בדמיונם תמונות של מעשני חשיש אבודים השרויים
בטמטום חושים. אחדים רואים בה מקור לרגיעה - דרך להאט את טירוף החיים המודרניים.
ואילו לאחרים, מריחואנה מסמלת תקווה לחולי סרטן הסובלים מבחילות מתישות בהשפעת
הכימותרפיה, או הקלה לסובלים מכאבים כרוניים. מריחואנה היא אכן כל הדברים האלה ואף
יותר. ההיסטוריה הארוכה שלה נמשכת מאות שנים ושורשיה נעוצים ביבשות שונות.
מריחואנה היא גם משהו שכל אחד מאתנו מכיר בין אם אנו יודעים זאת ובין אם לא. כל
אדם מגדל את הסם, בהרכב זה או אחר, ללא קשר לדעותיו הפוליטיות או להעדפותיו בשעות
הפנאי. שכן המוח מייצר בעצמו סוג של מריחואנה: חומרים טבעיים הקרויים
אנדו-קנבינואידים
(endocannabinoids), שם הנובע משמו הרשמי של הצמח
קנביס סאטיווה. חקר האנדו-קנבינואידים בשנים האחרונות הביא לתגליות
מרתקות. בחינת התרכובות האלה הביאה את החוקרים לחשיפתה של מערכת חדשה לגמרי להעברת
אותות במוח: דרך תקשורת בין תאי עצב שעד לפני 15 שנים איש לא צפה את קיומה. הבנה
מלאה של מערכת האותות הזאת עשויה להיות בעלת משמעויות מרחיקות לכת. נראה שפרטי
הפרטים של המערכת צופנים בחובם את המפתח לפיתוח טיפולים נגד חרדה, כאב, בחילה,
השמנת יתר, חבלות במוח ובעיות רפואיות רבות אחרות. בסופו של דבר, יהיה אפשר לתכנן
את הטיפולים האלה כך שהם לא יעוררו את תופעות הלוואי הבלתי רצויות של השימוש
במריחואנה עצמה".
אחד הסימפטומים
שקשורים בשימוש במריחואנה הוא העלייה החדה בתיאבון לאחר השימוש. המונח "munchies" שפירושו דחף בלתי נשלט לאכול מתאר תופעה זו. התופעה
הזו, של פרץ תיאבון בעקבות השימוש בקאנביס, ידועה ממזמן וגם מתוארת ומתועדת במחקרם
של בראדלי וניקול אבל מחקר
חדש, שנערך לאחרונה באוניברסיטת ייל, חשף תופעה מעניינת ואפשר לומר סנסציונית. החוקרים מצאו
למעשה הסבר לתופעת ה "munchies". המחקר הראה שלאחר צריכה של מריחואנה, משנים
נוירונים מסוימים את התנהגותם ומתחילים לפעול הפוך מדרך הפעולה הרגילה שלהם. הנוירונים,
שפועלים ממרכז העצבים ושידוע שבין השאר הם אחראים לדכא תיאבון, הופכים, בעקבות
צריכת המריחואנה, את צורת הפעילות הרגילה שלהם ובמקום לדכא התיאבון הם גורמים
למעשה לפעילות הפוכה, של פרץ בתיאבון. הנוירונים הללו הם תאים רגישים חשמלית
שמעבדים ומעבירים אינפורמציה באמצעות אותות כימיים וחשמליים. הם עושים זאת באמצעות
תהליך מורכב שמתבצע ע"י מבנים/סטרוקטורות שנקראים synapse. הפרופסור TamasHorvath , שהוביל את המחקר, נחשב מומחה עולמי בנוירולוגיה, במיילדות,
בגניקולוגיה ובמדעי הפרייה והוא שמנהל את המחלקה למערכות קשר בין-תאיות ונוירו
ביולוגיה של העיכול. Horvath והצוות
שעבד אתו על המחקר עקבו אחרי המעגלים החשמליים ש"דוחפים" אכילה/תיאבון
וזאת באמצעות מניפולציות סלקטיביות של הזרימה הבין תאית (מעבר האינפורמציה הבין
תאית) שקשורה לפעילות/השפעת המריחואנה. המחקר נעשה אומנם על עכברים טרנסגניים (עכברים שעברו טיפול
גנים) אבל ההשלכות הפוטנציאליות יכולות לשנות סדרי עולם ממש. "מתוך הסתכלות
ולמידה על מרכז התיאבון במוח וההבנה כיצד הוא מגיב למריחואנה", אמר הפרופסור,
"הצלחנו לראות מה מניע את הרעב שנוצר
ע"י הקאנביס וכיצד אותו מכניזם שבדרך כלל מדכא תיאבון הופך מכניזם
יוצר תיאבון. אפשר לדמות זאת לנהג שלוחץ
על הברקסים והמכונית, במקום לעצור, מאיצה.
הופתענו לגלות שאותם נוירונים שידענו והאמנו שאחראים לסגור את התיאבון פועלים לפתע
כמעודדי רעב ואפילו כשהגוף שבע, כמו לאחר ארוחה דשנה. אפשר לומר שהנוירונים עובדים
על מערכת האכילה של המוח. זה גם מסביר", סיכם "הפרופסור, "כיצד קורה שמרגישים רעב חד ללא סיבה, כמו אחרי האוכל. הממצאים האלו יכולים
להסביר עוד בעיות שאינן מובנות כמו מדוע חולי סרטן מסוימים מאבדים התיאבון במהלך
הטיפול". תופעת ה "munchies" מוכרת
כאמור וידוע גם שהפעלה חיצונית (ע"י
צריכה של מריחואנה למשל) של קולטן
קנבינואידים 1 (CB1R - cannabinoid receptor 1), קולטנים חלבוניים
שאחראים על מספר פעולות כולל אכילה, מובילה לאכילת יתר. קבוצה של תאי עצב/נוירונים
בשם Opiomelanocortin (POMC), שהם
חלק מקולטני הקנבינואידים, זוהו כנוירונים
המרכזיים שנכנסים לפעולה כשהגוף מתמלא במזון ומדכאים את התיאבון. "אירוע זה", אומר Horvath, "שבו המריחואנה מעוררת את הנוירונים לפעול בצורה
הפוכה לפעילותם הרגילה, הוא כנראה מה שמשפיע על קולטני הקנבינואידים לשנות פעילות ומן
הסתם זה קשור לצורה שבה הם מאותתים למרכז העצבים. מחקרים נוספים הכרחיים על מנת
להבין טוב יותר למה גורמת המריחואנה ואפשר שיסתבר גם מה מביא את הרגשה ה High של
הצמח".
המעניין
בכול הספור היא השאלה מדוע נושא הקשר שבין מריחואנה להפרעות אכילה לא נמצא בראש
סדר היום של המחקר בנושא הפרעות האכילה. חברות פרמקולוגיות וביו טכנולוגיות, מרכזי
מחקר ואוניברסיטאות מלאים במחקרים בנושא והכסף לכך זמין. יש קרוב ל 25 מיליון
אמריקאים שסובלים מהמחלות שהן המובילות, מבחינת מוות, מבין כול מחלות מרכז העצבים
(כמו פרקינסון, אלצהיימר, טרשת וכו'). המחלות פוגעות בכול המינים ובכול הגילים.
אבל הפרעות האכילה אפילו לא נכללות בקטגוריות ההגדרה של "qualifying
condition” לצורך
הכללה בסלי התרופות של חוקי המריחואנה במדינות השונות בארה"ב ולא במערכת
הבריאות הלאומית שם. כפי שנראות התוצאות מהמחקר בייל אין שום ספק שחייבים לבדוק את
נושא ה "munchies", תיאבון מופרז, במיוחד באותן מחלות נוראיות
כמו אנורקסיה ובולימיה שלמעשה החולים בהן מסרבים לאכול או דוחקים את הרגשת הרעב
שלהם. כול חברה שחוקרת הפרעות אכילה הופכת, בשנים האחרונות ללהיט בוול סטריט. עד כה
כול החברות הללו עוסקות אך ורק בנושא "הפופולרי" של השמנת יתר,
אוביסיטי, שם הבעיה הפוכה. נקווה שהמחקר הזה יעביר חלק מהעניין גם למחקרים על
בעיית ההרעבה העצמית שאחוז המתים ממנה הוא כאמור הגבוה מבין מחלות הנפש.
מקורות:
Mulling the marijuana munchies:
How the brain flips the hunger switch סיכום
מחקר שנערך באוניברסיטת ייל בהובלת
הפרופסור TamasHorvath .
הופיע ב 19.2.2015 באתר ה http://www.medicalnewstoday.com/ קישור, http://www.medicalnewstoday.com/releases/289617.php
פרופסור TamasL.Horvath
המחלקה לרפואה באוניברסיטת ייל. http://medicine.yale.edu/compmed/people/tamas_horvath.profile
The Brain's Own Marijuanaנכתב ע"י
הפרופסורים
Roger A. Nicoll and Bradley N. Alger ב Scientific American, דצמבר 2004.
קישור: http://www.doctordeluca.com/Library/WOD/BrainsOwnMJ-SA04-NoPix.pdf
|
